<h1>יראים סימן ר"ע</h1>
<h2>דף ב.</h2>
ולאיסור ע"ז הוסיפו חכמים. תולדה [ראשונה]. דתנן [ע"ז ב' א'] לפני אידיהן של גוים ג' ימים אסור לישא וליתן עמהם להשאילן ולישאל מהן להלוותן וללות מהן לפורען ולהפרע מהן ר' יהודה אומר נפרעין מהן מפני שהוא מיצר אמרו אע"פ שהוא מיצר שמח הוא לאחר זמן וקיי"ל כרבנן ופי' רבא [ו' ב'] למשנה זאת כולה משום דאזיל ומודה הוא הלכך אפילו אית ליה בהמה לדידיה דליכא ולפני עור לא תתן מכשול [אלא משום דאזיל ומודה אסור, אמר שמואל בגולה אינו אסור] אלא יום אידם בלבד והאי איסורא התירו חכמים במקום דאיכא איבה כדאמרינן בפ"א דע"ז [ו' ב'] ההוא מינא דשדר דינרא קורדנייא לר' יהודה נשיאה ביום אידיה אמר היכי אעבד אשקליה אזיל ומודה לע"ז לא אשקליה הו"ל איבה אלמא במקום איבה [שרי] וע"ז סמכו לישא וליתן עמהם ביום אידם שאלמלא מונעים איכא איבה וסמך קטן הוא זה שיש משא ומתן דליכא במניעתו איבה. והירא דבר ה' ינוח נשמתו בארצות החיים. שניה. דתנן [י"א ב'] עיר שיש בה ע"ז מהו לילך לשם בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור פי' שנראה כהולך לעבודה ואם היה יכול לילך במקום אחר מותר. שלישית. שאין מוכרין להם כל דבר שיעבד בו ע"ז דתנן [י"ג ב'] אלו דברים אסור למכור [לנכרי] איצטרובלין ובנות שוח בפטוטרותיהן ולבונה ותרנגול לבן ושאר כל הדברים סתמן מותר פירושן אסור למדנו שצריכין ישראל להזהר שלא ימכרו לע"ז כל שהוא צריך לע"ז ולתשמישה או לעבודתה כגון גביעין ששותין בהן יי"נ לקלון ע"ז שקורין כלכך ומחתות או מעילים לקטר או לעטר בהן ע"ז ויכרת לאיש אשר יעשנה ותנן [י"ט ב'] אין עושין תכשיטין לע"ז קטלאות ונזמים וטבעות ואין לך עושה גדול ממוכרם לע"ז. ורביעית. דתנן [ט"ז א'] אין בונין עמהם בסלקי וגירדום איצטבוריא ובימה מאחר שמסייע נחשב כעובד. חמישית. דתנן [י"ב א'] ישב לו קוץ בפני ע"ז לא ישוח ויטלנו מפני שנראה כמשתחוה לע"ז [פרצופות המקלחות מים בכרכין לא יניח פיו על פיהו וישתה מפני שנראה כמנשק לע"ז וכל דדמו (ו)רמז מן המקרא(ות) [להני תולדות והייתם] (הללו לאלו התולדות והייתם) נקיים מה' ומישראל. ואלה התולדות יורו על שאר דברים הדומים להם ללמוד להם.
